1 וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים וְגוֹ׳. לֹא מָצִינוּ מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא מַהוּ אֲנִינוּת זֶה, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ. אַךְ מֵאַחַר שֶׁמָּצִינוּ שְׁנֵי תְּלוּנּוֹת מְפֹרָשִׁים בַּמִּקְרָא, הָאַחַת ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״ כוּ׳, הַשְּׁנִיָּה ״בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו״ עַל עִסְקֵי עֲרָיוֹת כוּ׳, אִם כֵּן וַדַּאי כָּל הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת מֵעִנְיָן אֶחָד, וְהַכֹּל הָיְתָה תְּלוּנָה אַחַת, וּמְקוֹרָהּ מִן פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ״ וְהוּא סוֹד נוּ״ן הֲפוּכָה שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה וּבְמִלַּת ״כְּמִתְאֹנְנִים״. כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי רַבִּים גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל שבת קל. ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו״, עַל עִסְקֵי עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם – מַה עִנְיַן תְּלוּנָה זוֹ לְכָאן, וְלָמָּה לֹא בָּכוּ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם הָעֲרָיוֹת. וְאִם בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁתְקוּ וְכָל אֶחָד מֵהֶם סָבַר וְקִבֵּל, עַתָּה מַה הָיָה לָהֶם כִּי בָּאוּ לְהַזְכִּיר רִאשׁוֹנוֹת וְלִהְיוֹת תּוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁכְּבָר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ. וְעוֹד, הֲלֹא בְּפִיהֶם אָמְרוּ ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״, וְאָמְרוּ ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״, וּבְלִי סָפֵק שֶׁכָּל פְּסוּקִים אֵלּוּ מִן ״וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה״, הַכֹּל מְדַבֵּר בִּבְכִיָּה אַחַת. וּמִטַּעַם זֶה הִשְׁתַּדְּלוּ רז״ל לְפָרֵשׁ הַתְּלוּנָּה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, כִּי בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא עה. פְּלִיגֵי בָּהּ רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר דָּגִים מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר עֲרָיוֹת וְלִישָׁנָא מְעַלְיָא נָקַט, כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר משלי ל כ ״אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ״. וּלְדַעְתּוֹ פָּשׁוּט לוֹמַר שֶׁגַּם ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״ לִישָׁנָא מְעַלְיָא נָקַט. וְהִנֵּה גַּם לִדְבָרָיו צְרִיכִין אָנוּ לִתֵּן טוּב טַעַם וָדַעַת מַה עִנְיַן תְּלוּנָה זוֹ לְכָאן, וְלָמָּה שָׁתְקוּ כְּשֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם הָעֲרָיוֹת.
2 הָאָמְנָם לְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה שֶׁכָּל פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ״ לֹא נִכְתְּבָה כִּי אִם לְזָרֵז אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁיִּדְגּוּ לָרוֹב כַּדָּגִים הַלָּלוּ, יָבֹא כָּל עִנְיַן הַפָּרָשָׁה עַל נָכוֹן, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ, נוּ״ן הֲפוּכָה שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה וְנוּ״ן הֲפוּכָה שֶׁבְּמִלַּת ״כְּמִתְאֹנְנִים״, כִּי נוּן הַיְינוּ דָּג, וְהַדָּגִים פְּרוּצִים בְּיוֹתֵר בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. וְהִנֵּה מִתְּחִלָּה כְּשֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם הָעֲרָיוֹת לֹא הִקְפִּידוּ עַל זֶה, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁאֵין מַעְצוֹר לְרוּחָם, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ״ שֶׁמְּבָאֵר לָהֶם שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, אָז נִכְנְסָה טִינָא בְּלִבָּם וְאָמְרוּ: בִּשְׁלָמָא אִם נוּכַל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כַּדָּגִים הַלָּלוּ עִם כָּל הַנָּשִׁים, הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹּא נָבֹא לִידֵי סִלּוּק שְׁכִינָה לְעוֹלָם, אָמְנָם מֵאַחַר שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָנוּ הָעֲרָיוֹת הֲרֵי אָנוּ הֵפֶךְ הַדָּג, וְהַיְינוּ נוּ״ן הֲפוּכָה.
3 וְזֶה בֵּאוּר הַפָּרָשָׁה: אַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ ״שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁזֵּרְזָם עַל מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לִהְיוֹת כַּדָּגִים הַלָּלוּ, מִיָּד הִרְהֲרוּ בְּלִבָּם עַל אִסּוּר הָעֲרָיוֹת, כִּי זֶהוּ נוּ״ן הָפוּךְ. לְפִיכָךְ ״וַיְהִי הָעָם״ – הָרְשָׁעִים – ״כְּמִתְאֹנְנִים״, מִתְאֹנְנִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כְּמִתְאֹנְנִים״, בְּכַ״ף הַדִּמְיוֹן, לוֹמַר הֲרֵי אָנוּ כְּאוֹנֵן זֶה שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, כָּךְ לֹא הוּרְשָׁה לָנוּ תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה עִם כָּל הַנָּשִׁים. וּלְפִי שֶׁאֵין אֲנִינוּת כִּי אִם בַּלֵּב, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא הוֹצִיאוּ תְּלוּנָתָם מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ, עַל כֵּן לֹא הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה עֲדַיִן בִּתְלוּנָתָם. אָכֵן שָׁמַע ה׳ וְהִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּלוּנָתָם, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״רַע בְּאָזְנֵי ה׳ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳״, כִּי בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָעֲרָה בָהֶם אֵשׁ הַתַּאֲוָה וְחִמּוּם הָעֲרָיוֹת, עַל כֵּן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה ״וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳ וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה״, אוֹ בִּקְצִינִים אוֹ בְּמוּקְצִים, וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.
